כריסמס מאחורינו ו-new year's לפנינו, ובינתיים הילדים ואני בחופש ארוך ומתמשך. הם יצאו לחופש של שבועיים ויומיים (אבל מי סופר?), ותכלס בינתיים הימים עוברים להם בנעימים, בעצלתיים. הילדים בטוח היו זקוקים להפסקה הזו בשגרה. וגם לי התאים קצת פסק זמן בהכנת הסנדוויצ'ים לבית ספר ובהסעות.
את ערב החג עצמו העברנו עם חברים במסעדה סינית, כמיטב המסורת היהודית-אמריקאית, כפי שנחשפנו אליה פה. מסעדה כזו מפוצצת באנשים לא ראיתי כבר הרבה זמן. כנראה שלא רק יהודים או בני דת אחרת שלא חוגגים כריסמס, יוצאים לחגוג בחוץ, כי המסעדה היתה מלאה במשפחות שלמות, על קשישיהן וטפיהן שהגיעו לחגוג עם אגרול ועוף חמוץ מתוק.
לפני שהגענו לארה"ב לא חשבתי יותר מדי על חגים ועל כריסמס, אבל עכשיו שאנחנו בתוך כל זה, טרפת הקניות לחג והמתנות והארוחות המשפחתיות – הכל אותו הדבר רק באנגלית. אנחנו זורמים עם כל מה שבא ו"נאלצנו" לחשוב על הגבולות שלנו וכן, על היהדות שלנו, מחשבות שלא היו קיימות בישראל, כי הכל מובן מאליו. אז הסכמנו לזרום עם מתנות, אבל לא להכניס עץ, סתם כי זה נראה לי מוזר. ומלכלך! ולמי יש כוח למאות קישוטים ומנורות קטנטנות? בטח לא לי. אבל להחליף מתנות במשפחה זה תמיד כיף.
השלג איכזב כי לא ממש הגיע לחג. וגם הילדים קיוו לעשות סקי באתר סקי הקרוב למקום מגורינו, אבל כנראה שעדיין לא הגיע הזמן. השבוע האחרון דווקא התאפיין בגשם, וגשם זה נחמד מאד, אבל רק כשמתבוננים בו מהחלון של בית מחומם היטב.
האזהרות מכולם על החורף הקשה פה עדיין נופלות על ראשינו כל יום, והנפש מתכוננת לשלושה חודשים קרים וארוכים של הרבה שלג. לפחות עד עכשיו, סוף דצמבר, החורף היה ממש נסבל ואפילו חביב.
אני התחלתי לחפש עבודה, ומה אני אגיד לכם? לא כזה פשוט. בתור מי שהתפרנסה כל חייה מעבודה בעריכה וכתיבה בעברית, היה ברור מראש שאני נפרדת מהמקצוע הזה ופותחת דף חדש. השאלה רק איזה דף ייפתח? האם ללכת ללמוד משהו? ואם כן, מה ללמוד? המון שאלות עוברות בראש וזה משהו שעדיין לא פתור אצלי. משהו שאני חושבת עליו כל הזמן, גם עכשיו כשכולנו פה בבית ביחד בחופש. כי כשהחופש ייגמר, עוד שבוע וקצת, כל בני הבית יחזרו לשגרת הלימודים והעבודה שלהם ואני אמשיך לבדוק מה אני רוצה לעשות.
אני יודעת שהכל אפשרי, שכל מה שארצה לעשות ואחליט לעשות, אפשרי עבורי. העניין הוא רק להתמקד על התחום הנכון, המקום הנכון. ובסופו של דבר, אני מאמינה שכולנו רוצים לעבוד במקום שיש בו אנשים נעימים, אווירה טובה, והכי חשוב – תחושת משמעות. זה – מעבר לדברים הבסיסיים שבלעדיהם אין כלום כמו בריאות ואהבה – מה שאני מאחלת לעצמי לקראת 2019. וגם לכולכם! Happy New Year!
