שני תלמידים חדשים בכניסה לבית ספר, סתם יום שגרתי (!not)
פרק חדש נפתח אתמול אצלנו, עת התחילה שנת הלימודים בבית הספר.
כן, כשבארץ עדיין כולם עמוק באווירת חופש גדול, מיוזעים ומטורללים מהלחות והחום הבלתי אפשריים, כאן התחילה לה שנת הלימודים באווירה רגועה וכמעט אגבית.
שני התלמידים שלנו עלו על תלבושת אחידה – חולצות פולו בצבעים של הדגל האמריקאי – כחול, אדום, לבן (באמת!), ומכנסי חאקי, שחור או נייבי. הם מאד רציניים פה עם התלבושת לבית ספר ויש איסור גורף על מכנסי ג'ינס, סנדלים וקפוצ'ונים. יענו שיהיה מראה "מכובד".
הקניות לקראת החזרה לבית הספר כללו גם תיקים, מחברות, קלסרים, עפרונות ודפדפות למיניהן.
ביום הראשון אני כמובן התרגשתי הרבה יותר מהילדים, שלמרבה הפלא היו רגועים ושמרו על חזות קולית ובוגרת. הם כבר די חיכו שתתחיל השנה, ושנראה סוף סוף מה קורה כאן בבית הספר. וגם ולא פחות חשוב ואולי אף יותר חשוב – שנראה מה מגישים בקפיטריה. אז כמו שאפשר היה לצפות, לא מדובר במזון בריאות, אבל אני משחררת את העניין הזה כרגע. יש גבול בכמה דברים אפשר לאחוז בו זמנית.
אז אחרי יומיים שלמים של לימודים אני יכולה לספר שמה שקורה בבית ספר זה – "כיף". סוף ציטוט. כלומר, למרבה הפלא, בדיוק כמו בארץ, הילדים לא כזה מנדבים מידע וצריך לחלוב אותם. תדהמה. אז אני חולבת בחריצות, כמובן, ובינתיים נראה ש… ובכן, כיף. ומבחינתי זו לגמרי הצלחה, ורק שימשיך באופן הזה, ואני כל כך מחכה לרגע שהם יתקנו את הטעויות שלי באנגלית. אומרים שזה קורה יותר מהר ממה שמצפים.
ריגוש נוסף היה ביקור בזק בשיקגו. היינו (טוב, רק המבוגרים שבינינו) מאד סקרנים וקצת מתגעגעים לאווירת עיר גדולה, אז נכנסנו לאוטו ואחרי 3 שעות קצרות יצאנו ממנו לעיר אמיתית! ויפה! גורדי שחקים, רכבת, מלא מסעדות, מזרקות וזיהום אוויר – כמו שצריך. בילינו בה יום כייפי, עם מראות של lake Michigan מהצד השני שלו, וחזרנו בערב הביתה, תוך הבטחה לחזור לעיר מתישהו בקרוב ליומיים שלושה ולחרוש אותה טוב טוב.
ועכשיו שהילדים עסוקים ובן הזוג עסוק כבר מזמן בעבודה, יש לי זמן לעניינים שלי. וכרגע העניינים שלי כוללים בעיקר ג'ים. לא להיבהל, כמובן שאני הולכת רק להתעמלות-קשישים או מאותגרים, ויוצא ככה שאני תמיד הכי צעירה בשיעור. ואני לא מתלוננת! ממש כיף לי להתחיל ככה את היום.
עוד עיסוק או אולי תחביב, או אולי סטייה – גיליתי את הגראז' סייל. האמריקאים החמודים האלה פשוט מוכרים את כל השטויות שהם כבר לא צריכים, בעיקר בסופי שבוע. הם ממלאים את הגראז' שלהם בכל דבר שמיותר להם, ומוכרים אותו במחירים מגוחכים. ואני כאן כדי לפשפש בחדווה בכל האוצרות שלהם ולרכוש פה ושם. תהרגו אותי, אבל זה מה זה כיף!
אז ככה עוברים להם הימים אצלנו. לא רע, לא רע בכלל. שגרה חדשה, ערים ומקומות מסקרנים שמחכים שנגלה אותם, ואוצרות ישנים של אחרים שהופכים אצלנו לחדשים ומרגשים.
